(פעם צחקת ואמרת שבטח הכבד שלי נראה
כמו גבינה שוויצרית
מרוב משככי כאבים)
אלפי שברי זכוכית מכסים את הבמה כמו דייסה שבורה
ובתנועות ממכרות רקדנית זרה בבגדים בלויים
מושכת לאורכם גליל ניילון
כדי שאוכל לצעוד יחפה
על נסיוני להרגיש אתכם.
אף שאתם מסתכלים בי, מאתיים חמישים זוגות עיניים
אין זה אתם המרגישים אותי-
באתם לראות אותי נגרסת בין שברי תחושותיי
שעובדו למכניקה בעלת קצוות חדים
שעטפתי במן ניילון ידידותי
רק בשביל מחיאות הכפיים
יש כזה טריק במשחק
שכדי שהעיניים לא יהיו ריקות
מחשבים בראש 13 כפול 27
אני משספת את גרוני למולכם
ולא יודעת מי מאיתנו יותר
מנסה למלא את העיניים
בסוף המערכה נכנסה רקדנית
ועטפה אותי בניילון
אולי ניסתה למנוע מהגבינה השוייצרית
להעלות עובש ערב ערב
בגדיה בלויים ואיבריה המרצדים תלויים על חוט
בידכם המספריים, בידה נפשה
קדימה, זה חישוב פשוט.
לכל הכשלונות שלי. |