דד ריבר / זרים של שקט |
נאגדו סביבי
קלועים בסרט שחור
כמספרים על חיי
קמלו מזמן, כאשלייה תחייתם.
כמוהם נידונתי אני
כמתה ללא יקיצה
רציתי את השקט לקבור
להציב גורלו ככפרתי
הוא, כאילו שמעני
התנצח עימי בחשכה
גבר על ליבי והרגני
גדם בשיא הפריחה.
ואני כבר אניני עומדת
ניצבת כאן מולך
כי אם נטועה באדמה תחתך
רמוסה והרוגה מכניעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|