New Stage - Go To Main Page

איתי קמיל
/
להתראות

שיר על חבר שנפטר בטרם עת

יושבים כולם ומעלים את הזיכרונות
ונזכרים בכל מה שאהבת לעשות
הכל קרה כל כך מהר וקשה להתגבר
על הכאב שנשאר וישאר

אנחנו כאן ואתה לא איתנו
וזה קשה כי היית כמו אח שלנו
והתמונה שעל הקיר את החיוך שלך תזכיר
ושוב נחזור למציאות במעבר מהיר

חוזרים שוב אל החדר הריק
וכל אחד יושב שותק
לא מבינים איך כך הלכת
ובלב רק התקוות
שאותך נשוב לראות
כי לא אמרת
להתראות

והחיים ממשיכים בלי לעצור
לו רק היה אפשר להחזיר הזמן אחור
מנסים להיזכר בתקופה האחרונה
איך הכל כך הסתבך וקרה מה שקרה

לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות
ושאלות קשות עולות והתשובות לא מגיעות
אתה היית משלנו והכל נגמר פתאום
עכשיו נשארנו רק אנחנו וכסא אחד יתום

חוזרים שוב אל החדר הריק
וכל אחד יושב שותק
לא מבינים איך כך הלכת
ובלב רק התקוות
שאותך נשוב לראות
כי לא אמרת
להתראות

רק שתדע שלא נשכח אותך כל כך מהר
ובשבילנו תהיה תמיד חסר
הם לא נתנו לך סיכוי
תאלץ קצת לחכות
כי יום אחד בסוף יגיע
ונשוב להתראות



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/4/06 7:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי קמיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה