באיצטדיון יפה וגדול,
ישבו הרבה אנשים מכובדים,
מחאו כפיים לשחקנים ולשופטים.
כולם חייכו אחד לשני,
פגשו מכרים ישנים.
זיקוקי דינור עפים מעלינו,
ואנחנו פוצחים בשירה.
אבל עדיין לא ברור לי,
אם זה משחק או מלחמה.

האוהדים של הקבוצה היריבה,
ברכו אותנו עם מסר חם.
אחלו לנו בהצלחה
ואנחנו איתם.
אחרי מחצית קצת משעממת,
ישבו כולם ופיצחו גרעינים,
האוהדים של היריבה שיחקו
עם אבנים.
והם מברכים אותנו ואנחנו אותם,
לא נשפך פה שום דם.

בסיום המשחק בתוצאה שווה,
ירדנו לדשא, כדי לברך את השופטים.
האוהדים של היריבה רצו לרדת גם,
אבל המשטרה לקחה אותם למטה,
בשביל שלא נתערבב.
נהייתי קצת רעב.
ירדתי למטה לקנות איזה כריך,
וגילתי שאין קטשופ,
אז מרחתי דם סמיך,
של אוהד אחד של הקבוצה היריבה.