יצחק רייויט / בזמן אחר |
בדרך שנחרט בה שמו
דגי זהב משייטים
בכיכר.
שקשוק כדי החלב הטרי
דהירת עגלה רתומה
בדרך אל המחלבה
וריח חמוץ.
בתים לא דלת ובריח
כולם את הכול מכירים
וריח פרדסים בדרכים
לא סלולות
בשחור.
את שהיית לישוב האימא
שבך הייתי גאה
איבדת הבכורה
לאחיותייך .
י.ר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|