אהוביי שבסוף מערב. מתגעגעת, עוד בטרם נפרדנו.
רגשותי כגלים המפרידים בקצפם, להטריד ולטרוף את שנתי
בלילות.
יקרים שלי, אתם אוכלים? חם לכם שם?
תתכסו היטב -
כי קר לי.
מה אתם עושים בשבתות?
אינותכם נוכחת בעוצמת הבדיחות הזולגות,
מתפשטות, מכתימות את המפה על לחיי הקמוטות.
פי קפוץ, כמו לנשק.
אצבעות אגרופיי הקמוצים להחזיקכם
אט אט נרפות, מתרגלות לנפנף שלום.
צאתכם ובואכם בשלום.
אבל תתכסו היטב -
כי קר לי. טוב?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.