אולי מה שחסר לי בחיים זו אהבה,
אולי אתה צודק אחרי הכל,
חשבתי שזה פתטי שאתה מחפש משמעות לחייך באהבה ממשהי
עכשיו אני מבינה שיש בזה משהו אחרי הכל.
לא חסר לי החבר התומך,
לא חסרה לי האוזן הקשבת,
לא חסר לי עם מי לבלות,
חסר לי החיבוק החם והאוהב,
הידיעה שיש אדם בעולם הזה שהוא רק שלי,
שכל החום והרוך שיש לו קיימים רק בשבילי,
ושלי קיימים רק בשבילו,
שאני מרגישה תחושת אחריות כלפיו,
שיש בי יצר אימהי להגן עליו.
האהבה זה התבלין שמוסיפים לחיים,
בלעדיה החיים חסרי טעם,
אולי טעם זו המילה שחיפשתי ולא משמעות,
המתוק המר החמוץ המלוח המפולפל,
האהבה היא הארומה של החיים.
אני מבינה עכשיו למה תמיד התכוונת,
לאופוריה שהיית תמיד שרוי בה כשהיית איתי
ואני גם מבינה שהיא לא קיימת יותר
המלחייה שלך התרוקנה
ואני - שוקולד לבן,
בלסת אותי בלי להשאיר זכר
בעוד שאני לא טעמתי ממך כלום
אפילו לא לק אחד.
עוד פספוס לפינקס הפיספוסים השחור שלי,
עוד V על דבר שחייבים לעשות בחיים,
עכשיו אני יכולה סוף סוף לסגור את צנצנת החמוצים הראשונה שלי.
ואני רק בת 23.