וניסע במכונית, והטלטולים הקטנים האלה, בגלל הכביש המשובש בין
תל אביב לאשקלון יגרמו לעיניים שלי להיעצם. ואני ארגיש רע כי
אני רוצה להירדם, ואשאר ערה בכל זאת. ואתה תראה את העייפות שלי
ותגיד לי לעצום את העיניים, ויהיה לי כל כך חם עם המזגן החם
והאדים שעוטפים את המכונית. ואני אעצום את העיניים ואשקע לשינה
קצרה של כמה דקות. ופתאום אני אתעורר ואראה אותך, נוהג עם חלון
מעט פתוח, וסיגריה דולקת, חצי גמורה, ואחייך. ותסתכל אלי עם
העיניים הירוקות שלך ותגיד לי שאני יכולה להמשיך לישון.
ובמקרים אחרים לא הייתי עושה זאת. אך אני ארגיש כל כך בנוח שלא
אוכל לעשות אחרת.
ואני אתעורר לאט לאט ואגלה שכבר הגענו, ואני אצא מהמכונית אל
הקור המקפיא. ונרוץ אל דלת הכניסה המוכרת ונברח מהקור אל תוך
חדר המדרגות. ושם אחרי כמה קומות, נגיע אל פתח הדירה. אתה תפתח
את הדלת ואני בינתיים אשען על הקיר, וארגיש כמו ילדה שמחכה כבר
לחזור הביתה כדי להתכרבל בפוך ולהתחמם.
ונכנס לדירה, ויהיה בה הריח המוכר, הריח שלך, שאותו אני כל כל
אוהבת. ונכנס לחדר שינה ואני אראה שיש פתאום שתי כריות, ולא רק
אחת, כמו שאתה רגיל. כי ידעת שאני באה. ואני מהר מהר אתפשט עד
התחתונים ואתה תגיד לי שזה נראה כאילו סופה עברה בחדר והעיפה
את הבגדים שלי לכל עבר, ואני אצחק.
אני אכנס מתחת לשמיכה ואשב ואסתכל עליך בזמן שאתה תתיישב על
הכיסא ותוריד את הנעליים. ואתה תתפשט לאט לאט ותלבש טרנינג
ותתיישב שוב, ותדליק סיגריה. ואתה תציע לי סיגריה ואני אענה
בשלילה כי כל כך קר שלא יהיה לי חשק להוציא את היד מהשמיכה.
ואתה תעשן את הסיגריה ותסתכל על המרפסת, הקפואה. כשתסיים את
הסיגריה, אתה תגש אלי ותזחל לתוך השמיכה, לידי, תחבק אותי,
תחמם אותי, ותאהב אותי. ואני אשקע לתוך שינה עמוקה וארגיש
חמימות, ואני ארגיש אהובה, ויהיה לי נעים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.