|
בוהה בנוף המרחבים
תוגת ימי סתיו עמוקה
המקצוענים שבבני האדם
קוראים לעונה זאת חורף
אך אני שנעדרתי מאהבת הקיץ
קורא לה עונת העננים
לאחריה תבוא עונת בין הצללים
ואז עונת התופת הנוראה
ושוב עונת בין הצללים
ושוב עננים
ושוב מילים זורמות
כגשם על אדן חלוני
אני לעולם לא אתגבש
לא אגדיר את עצמי לתוך תבנית
לפחות לא ברצון חופשי
לא כשה להשמדה רוחנית
אלה המילים והאותות
זרם הנהר הגדול. |
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.