היא ישנה כאשר הגעתי לחדר השינה...
הרמתי השמיכות והחלקתי פנימה, נצמד אליה בחיבוק איטי, שאין
להתנגד לו, ממש כנחש העשוי לכרוך עצמו בלא חיפזון על ענפיו של
עץ יפה.
אין ספק שהיא התעוררה אך המשיכה להעמיד פני ישנה, וזאת כנראה
בשל אופייה הפאסיבי או שמא בשל הסקרנות לראות מה אמשיך
לעשות...
משהתחוור לי כי איננה מתנגדת התמלאתי אותו דחף רעבתני הפוקד
אותך כאשר אתה רעב מאד ורואה מזון - רציתי לבלוע אותה בנשיקות
וחיבוקים. אבל לאחר רגע כפיתי על עצמי מעין סדר והתחלתי לזחול
לאורך גופה חסר התנועה, האדיש, מלמעלה למטה - מהפה, אותו
הברשתי בשפתיי, אל שדיה, אותם נישקתי בעדינות, משדיה אל ביטנה,
שם לשוני, כשבלול חולה אהבה, הותירה שובל איטי ולח, ואז מן
הבטן מטה מטה, עד הערווה, המטרה הסופית של המסע.
כדי שהיא תהא נתונה לחסדיי טוטאלית, נטלתי את ברכיה ופישקתי את
רגליה לרווחה. היא המשיכה להעמיד פני ישנה, אף שהרגשתי בשריריה
שהתכווצו, ואני נבלעתי בלהיטות במזון האהבה שלי. לא הרפייתי עד
שירכיה סגרו בעווית על לחיי, כמלכודת חיה של בשר שרירי
וצעיר...
כיום, שניסיון עמי, אחרי שאני מביא מישהי לאורגזמה, אני
חוזר במסעי במהופך, מן הערווה אל הבטן, מן הבטן אל השדיים,
מהשדיים אל הפה, ואז אחרי כל התשוקה הזו פונה לדאוג קצת
לעצמי... מנצל את מיציה אשר מסגירים את אי היותה ישנה באמת,
מחדיר את איברי הזקור כבר ממזמן ומתחיל לנוע בתנועות איטיות
ככל האפשר כדי לדחות את "הגמירה" ככל שיותר. בד"כ, כבר אפילו
באין תנועה ארגיש את זרמתי החמה נפלטת מקרבי, ובתנוחה זו אשקע
בשינה לצידה...
21/09/01 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.