[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
מבוא אישי לטנטרה

"הנך מוזמן לערב היכרות עם הטנטרה שייערך בביתי ביום...
בשעה... עליך להיות לבוש בבגדים נוחים... הפעילות תתקיים על
מזרונים ותכלול תרגילים מעשיים", זה היה תוכן ההודעה שמצאתי
בתיבת הדוא"ל שלי באחד מערבי השבוע שעבר; הייתה זו ההזמנה
האישית הראשונה שקיבלתי בניגוד למאות הזמנות פיתוי אנונימיות
לפעילות דומה.

המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה: "וואוו, מצאו אותך ראוי
להשתתף באורגיה..." אך במחשבה שנייה ציוויתי על עצמי להתייחס
אל הנושא ביתר רצינות כהמלצת כמה מידידותיי שהעזו לטעון בפניי
שאינני 'רוחני' די וכדאי שאפתח את עצמי ואזכה בקצת מודעות ביחס
לכל הסדנאות הרוחניות המציעות מרכולתן בכל מייל שני שמגיע
לתיבת הדוא"ל שלי.

החלטתי להיעתר להזמנה הספציפית בשל היכרותי הויזואלית והאישית
את המזמינה, בניגוד לשאר ההזמנות הוירטואליות והאלמוניות
שהייתי טורח להסיר ממחשבי עוד בטרם קריאתן. הזמנתי חברה טובה
ואינטימית שמוכרת לי גם כוותיקה ומנוסה בענייני סדנאות רוחניות
וביקשתיה להצטרף אליי. היא צחקקה; הייתה קצת סקפטית בקשר
להתאמתי לנושא אך נעתרה לבקשה.

כל הדרך אל המפגש תחקרתי את חברתי; רציתי לדעת ולהיות מוכן
נפשית לעומד להתחולל בעוד כשעה באותה דירה פרטית, כאשר קבוצה
מעורבת של  גברים ונשים, שאינם מכירים זה את זה, תרבץ לה יחדיו
ב"בגדים נוחים" (למה?) על מזרונים.
"למה נוחים?- להסרה מהירה?" - שאלתי את חברתי.
והיא השיבה לשאלה זו כמו לשאר שאלותיי ב: "חכה ותראה, חכה
ותחווה"  והייתה מוסיפה המלצתה: " הייה פתוח לכל והסר מעליך
התנגדויות!"

הגענו לדירת המארחת ובבואנו מצאנו שכל רצפת חדר המגורים, אומנם
מכוסה במזרונים ובאנשים משני המינים- כולם עדיין לבושים אך כבר
אינם נעולים. כולם היו יושבים מכונסים בתוך עצמם ורק מיעוט היה
משוחח  על עניינים שברומו של העולם הרוחני ואני לא הבנתי משיחם
מאומה. מאוחר יותר יתברר לי שחלק מהאנשים נמנה על 'המומחים'
המתכנים כ 'מטפלים' אך החלק הארי - עדיין בלתי מנוסה ומרכיביו
בגדר סקרנים שבאו מאותה סיבה שאני הגעתי- יצר האדם לדעת משום
חששו מן הבלתי-נודע.

זוג המנחים, היא והוא, הציג עצמו בכמה משפטים כזוג שיצא לחפש
עצמו יחדיו כבר לפני יותר מ-10 שנים ומאז גם מוצא אך תמיד
ממשיך לחפש... הוא החל לנסות להסביר את מהותה של הטנטרה והסתבך
בלשונו בטענה שקל יותר להסביר מה טנטרה איננה מאשר מה היא כן,
ורוב דבריו באו בלשון השלילה.
הצלחתי לקלוט ולהבין כי מילת המפתח בטנטרה היא המילה "נוכחות"
כאשר, הכוונה לנוכחות העצמית של כל פרט ופרט במעשיו, ליכולת
האדם להיות נוכח עם עצמו בלבד, לרדת ולחקור את ה"אני" לעומק
תוך הצלחה להתנתק מסביבתו ומכל הקורה סביבו, עד שיוכל להגיע עם
עצמו לאותה תחושה המוקנית בעת  אורגזמה מינית  אך ממושכת יותר.
מכאן כבר היה קל להבין שהטנטרה מתמקדת בתחום המיני-חושני
באמונה שדרך המיניות החושניות ללא מעצורים יכול האדם להביא את
עצמו להרגיש טוב עם עצמו בכל עת, בכל תחום.

המנחה הדגים את חיינו הנוכחיים כחיי דג בתוך אקווריום, כלומר
שהדג רגיל או מורגל לתפאורת האקווריום, למזון שמקבל, לבועות
החמצן המרצדות מולו בכל עת.
טען המנחה כי בעזרת הטנטרה נלמד להתבונן על חיינו כמשקיפים
מחוץ לאקווריום ותאמינו לי שלא הצלחתי להבין למה זה טוב...

עד כאן היה זה החלק התיאורטי של הערב שכן מפה והלאה החלו
המנחים להפעילנו בתרגילים מעשיים; "תרגילי נוכחות" שאמורים
לעשות לנו הכרות עם תחושות חדשות ונעימות.

תרגיל ראשון היה תמים לחלוטין וכל כולו לנסות להיות עם עצמך
בלבד; לשבת בפוזת ישיבה משוחררת, בלתי מכונסת-זרועות אלא
בפרשתם משני צדי הגוף ולא בשילוב.
"לכווץ את שריר הפיפי" הכריז המנחה והמשיך: "לקחת שאיפה עמוקה
ולאחר מכן לנשוף האוויר בנשיפה רועמת וקולנית ; אההה. תאמינו
לי כי התהליך הזה גרם לי לפרוץ מיד בצחוק רועם אשר גרם לחברתי
'המנוסה' לקבור עצמה מבושה בשל היות צחוקי אות ומופת לעובדה
שאינני 'נוכח' אלא בעצם מצוי במין התנגדות להיסחף עם העדר אל
עבר תחושת אושר צפויה ומובטחת לכל  בסופו של תהליך.  בעוד כולם
שואפים ונושפים בנהמות חייתיות כאשר עיניהם עצומות, הרשיתי אני
לעצמי  לפקוח את עיניי בגניבה ולהציץ על כולם. שאלתי את עצמי
האם משהו לקוי רק בי בשל אי הצלחתי להיות 'נוכח' או שמא יש
כעוד כמוני רק שיודעים 'לשחק בכאילו' טוב ממני. סבב תיאור
ההתרשמויות של כולם, בתום התרגיל, הוכיח לי כי לא הייתי היחיד
שהצהיר: "זה לא עשה לי כלום". המנחים לא התייאשו אפילו לשנייה
אלא המשיכו להבטיח לנו תחושות גן-עדן בהמשך...

ההמשך לא אחר להגיע כתרגיל מספר 2 וזהו כבר היה תרגיל בזוגות.
חברתי, אשר טענה לחוסר יכולתי להיות 'נוכח' סירבה להיות
בת-זוגי בתרגיל ומצאה לעצמה מועמד אחר ואני, שכבר חשבתי בשמחה
כי אמלט מן התרגיל בהיעדר בת-זוג, מצאתי עצמי ברגע אחד מחובר
באופן על- טבעי ע"י המנחה אל מישהי מאוד מאתגרת. למה מאתגרת? -
כי חשבתי לעצמי שאם למרות חזותה הבלתי- מושכת ובלתי אפשרית
להוביל למחשבות מיניות וחושניות, יצליח המנחה להביאני לכלל
מחשבות ותחושות שכאלה, ולו-גם רק ל-10 דקות, הרי שאצטרך להודות
שיש בשיטת הטנטרה משהו שאסור לזלזל בו... לפחות להעריך השיטה
כהערכת האדם לכל סם מטשטש ומערפל חושים המאפשר לראות בכל צפרדע
כאילו נהפכה לנסיכה וכל מבט של אדישות הופך למט של ערגה
וכמיהה.

התיישבתי  אל מול 'נסיכת העתיד' והתבקשתי למקד מבטי בעינה
השמאלית ולא לאבד מבט...גם לא לשנייה. גם היא נצטוותה לעשות
כנ"ל אך ראיתי שאינה מצליחה בכך ועיניה התרוצצו לכל עבר בחלל
החדר בניסיון נואש להתחמק ממבטי החודר.  אמרתי לעצמי שבאמת חבל
על הזמן אך בטרם הכרזתי ש"אני בחוץ" נפלה עליי הנחיה ממשיכה
ליטול ידיה של 'הנסיכה' ולאחוז בהן על כפות ידיי, כל זאת תוך
המשכת המבט החודר לעינה השמאלית. גם המגע, גם המבט ואפילו לא
הנשימות העמוקות במתכונת הנהימות, לא הביאוני לשום תמורה
בתחושות הלא-חושניות והאמינו לי כי לא חל שום שינוי בקצב הדופק
או/ו בקשיות האיבר.

שוב ביקשתי מעצמי לפרוש מהתרגיל ושוב הונחיתי מעורבותי להגביר
על-ידי הנחת כף ידי על החזה השופע והאדיר של 'נסיכת העתיד'
ולהניח כף ידה על חזי, כל זאת תוך כדי הסבר המנחה כי הנחת כף
היד על 'גשר הלב' של השני צופנת בחובה התעוררות תחושות
עמוקה... מה לעשות, אבל לא חשתי מאומה - לא כאשר נגעתי בגשר
הלב שלה ולא כאשר נגעה בזה שלי. כאן כבר הייתי משוכנע כמעט
במאת האחוזים ש "הכל חארטה" וכי בעצם אם היה קורה לי משהו
בתחושותיי, הרי זה לא בגלל השיטה הטנטרית אלא בגלל מי שיושבת
ממולי, ואז זה היה קורה במילא ובלי כל התרגילים המצחיקים האלה.
לאחר כמה דקות החל שוב שלב של 'תחקיר' המשתתפים, שוב טענתי
לחוסר שינוי בתחושות, שוב התביישתי לזעוק: "אני רוצה הביתה!"
ושוב התברר כי יש עוד דומים לי בחוסר היכולת להיות "נוכח".

כאן החל שלב השכנוע באמצעות שליחות אשר סיפרו על השתתפותם
בסדנאות מדהימות, פרטו אחת לאחת מהחוויות הכי אישיות
ואינטימיות ואפילו הפליגו במסקנות של מה זה עשה להם בחיים...
אפילו אמרו שלא חשוב מחיר הסדנא כי "אין מחיר לאושר".  עבדכם
הנאמן נותר סקפטי כפי שהיה מלכתחילה אבל האזין בשקט ובכבוד
ולמד כי מחיר סדנא לסופשבוע בחווה כפרית נידחת בצפון, כולל
אוכל צמחוני בלבד ( "בשר מכביד") ולינה משותפת על מזרונים
פזורים באולם אחד גדול, עומד על סך 1500 ש"ח "בלבד" והוא איננו
רווחי ורק לצורך "כיסוי הוצאות" של המארגנים.  השליחות אף גילו
אוזנינו כי הסדנא מתנהלת בעירום מלא כי הבגדים "מפריעים
לנוכחות" ומזיקים לאנרגיות המיניות והחושניות לפרוץ החוצה.
השליחות ניסו לשכנע אותנו כי "אף אחד לא יסתכל על גופנו המכוער
או/ו על אברנו הרופסים כי מטרת הסדנא להיות נוכחים רק עם עצמנו
למען עצמנו" ולא כדי לספק את השני, ומסיבה זו גם תיאסר פעילות
מינית כהגדרת המילה 'סקס' כי " סקס איננו המטרה אלא, המטרה היא
ההתעלות הנפשית עד לתחושת האורגזמה המינית אך בלי סקס, כי
דווקא קיום יחסי מין יגרום לפריקת האנרגיות שהמנחים כל-כך
מבקשים מאיתנו שנצבור בתוכנו ולא נפרוק בדקה... מובן לכם? - לי
לא!

כאן החל שלב שאלות ותשובות וכל שאלותיי ותמיהותיי הוגדרו
על-ידי המנחים כ 'רלוונטיות', 'חכמות', 'שאלה במקום' וכדומה,
אך כולן נענו ונדחו כלאחר ביטול עקב אי-יכולת השואל להבין את
החוויה האמיתית בטרם חווה אותה ולצורך כך עליו להשקיע בלפחות
סדנא אחת, כמוצע. כמובן שההסבר לא כלל שום התחייבות מצד
המארגנים להשיב את הכסף לכל מי שלא ייצא מסופק תחושתית או/ו
פיסית.
כאשר שאלתי מדוע יש צורך ב 'טיפול קבוצתי' עם אנשים שאינני
מכיר במקום לעשות לי טיפול זוגי עם בת הזוג שאבחר להביא עמי
ושעמה חשוב לי לשפר את הזוגיות ומבלי כל הזרים סביבי- נעניתי
כי דווקא עם בת-זוג מוכרת התהליך  יחייב הרבה יותר זמן ולא
יהיה מוצלח במיוחד. הבנתם את זה? - אני לא!  

כמעט לפני התארגנות לתזוזה הציעה המנחה הנשית לערוך תרגיל
שלישי שאולי ישחרר אותנו קצת יותר... היא הפעילה מוסיקה
אוריינטלית מהמזרח הרחוק ואנו התבקשנו להתחיל לטלטל גופנו בקצב
המנגינה, תוך שאנו מביטים אל עיניי השני, מלטפים פני בן/בת-
זוגנו ו/או סורקים שיערם באצבעותינו.  בתרגיל "הנועז" הזה כבר
נצמדתי לחברתי שלי תוך נטישת 'נסיכת ההבטחות לעתיד'.

הפלא ופלא... כאן החלו חלות תמורות בדופק לבי ובזווית איברי
אבל את כל אלה אני זוקף אך ורק לזכות חברתי!

למי שהתרשמותי האישית איננה מספקת ומבקש לחוות הכל על עצמו
מומלץ, קודם לכן, לשאול את עצמו השאלות הבאות:
א. האם מוכן/נה הנך להסתובב בעירום מלא במשך 3 ימים בין אנשים
בלתי מוכרים לך?
ב. האם את/ה מוכן/נה לראות את חברך/תך מסתובבת 3 ימים בעירום
מלא וכל מאן דהו שוזף בו/בה את עיניו?
ג. האם את/ה מוכן/נה שכל מאן דהו ישוטט עם ידיו על גופו/ה של
חברך/תך בעוד הנך מתבונן בנעשה וגם אם אינך בקו-ראיה- אתה חייב
לדעת בהכרתך שזה מה שקורה ועושים לחברך/תך?
ד. האם אתה מוכן להסתפק במשך 3 ימים רק במראה עיניים ולקשור את
הזין דווקא כאשר עושים הכל להגברת תחושותיך וחושניותך?
ה. האם ביכולתך להתקיים 3 ימים מאוכל צמחוני ולינה משותפת?


התשובות שנתתי לעצמי יגרמו, כנראה לוותר על כל ניסיון התנסות
נוסף ב 'טנטרה' ושכרי כנראה יוותר בעצם הכרת  המושג שכה רבים
מדברים עליו; לסדנאות שימצאו פראיירים אחרים....חחחה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה, לא יאומן הם
ממחזרים
סלוגנים
לדעתי זה נוגד
כל עיקרון




איש שדוגל
לחידוש המקוריות


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/06 8:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה