|
האיש שהפך לשממה
נושם נשימה עמוקה
נשימה כואבת
מחפש במדבר את הגבים ואינו מוצא
אי שם הוא חש את הרוח הצחיחה
משוחחת עם אדמה צרובת כיסופים
מייללת על פני מישוריו הסדוקים
המומת אובך רסיסי חולות
מגלגלת בבכי כדורי קוצים מעל מדרונותיו
מבעד לערפילי החולות הנודדים
צופה בה מתקרבת
נבואה של שוטים ועקרבים
והוא
ישימון של חלומות מתרסקים
מקבל את פניה.
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.