הורסת והורסת את מה שנבנה
למה אני ככה
אולי כי יש לי סיבה?
אולי כי אני לא מרגישה אהובה?
אולי כי אנחנו שוחקים את מה שהיה?
זה לא כמו פעם בזה אני בטוחה
לא יודעת להגיד מה בדיוק השתנה
ובלי האשמות זה אני או אתה
משהו דפוק פה, משהו לא עובד
חושבת מחשבות, כשגופי כולו רועד.
כן, לא, והאם בכלל אתה רוצה?
טוב לך איתי? כי אם כן, אתה לא מראה...
מחפשת במילים, ועצבנית על העולם
יש לי חברים, אך אין לי חשק לראות אותם.
רק אותך אני רוצה לראות
אבל תמיד אנו רבים
רק איתך רוצה לבלות
אבל האם אנו עוד אוהבים?
יש טעם שנישאר חברים?

לא יודעת מה עובר עליי
ולפעמים גם מה עובר עליך
זה שני חיים שונים
אבל קשה לי בלעדיך
לא רוצה לוותר
קשה לשאת את המחשבה
שמישהי אחרת תחשוב עליך
תיגע בך,
גם אם לא ארצה, גם אם לא אוהב
קשה לי להרפות
לא רוצה שתהיה עם עוד בנות
רוצה שתאהב אותי הכי שבעולם
רוצה שיהיה לנו טוב כמו פעם...

רוצה להרגיש פרפרים בבטן כמו בהתחלה
רוצה שתלטף אותי ותגיד שאני שלך
לא יודעת מה עובר עליי
מתוסכלת, ועצובה,
אבל המחשבה הכי ברורה לי
לא משנה מה קורה
לא משנה מה היה
זה שאני אוהבת אותך
אני כל כך אוהבת אותך

כל כך רוצה שיהיה כמו בהתחלה
יודעת שהמצב שונה,
יודעת שאי אפשר להחזיר פתאום ככה
תמיד משהו קורה
תמיד יש מריבה,

קשה לי בלעדיך
קשה לי כל כך
וכואב,
קשה לי גם איתך
אבל ליבי עוד אוהב.

רוצה שתאהב אותי הכי בעולם
שהדמעות שלי עדיין ישנו לך
ישפיעו עליך,
שלא תהיה אדיש לעומתן.

כשאנחנו רבים ישר כואבת לי הבטן
לא יודעת למה
פשוט זה בא ככה.
הדמעות חונקות את הגרון וזה כואב.
אם אנחנו רבים, למה אנחנו ממשיכים לנסות?
האם אתה עדיין אוהב?
כמה זמן לא אמרת לי זאת סתם ככה,
בלי שאגיד קודם, סתם כי בא לך.

לא מוכנה להרים ידיים עדיין
כי ביחד אנחנו שניים
ועם רצון וקצת וויתורים
שנינו נוכל שוב להיות אוהבים.

בוא נתאמץ כי זה חשוב לי מכל.
בוא ננסה משהו
כי אתה הכי חשוב לי בעולם.
חשוב יותר מהכל.

3.1.05