גשם דמעות את עיניי שוטף
ואותי בחיבוקך אתה לא עוטף
לא רוצה לדבר איתי
לא רוצה לראות
ליבי נשבר לאלפי חתיכות.
איך מסדרים את הכל עכשיו
איך עושים שיהיה טוב
איך בטוחים שיש את מי לאהוב
רפרוף על השפתיים
מבט קצר בעיניים
פרידה של שנייה
כשההמשך לא ידוע,
חייבת להישאר,
כי אתה עדיין פגוע.
זה כל כך מתסכל
המצבים שאני מכניסה את עצמי
איך אפשר לעכל
שאני כל הזמן פוגעת באהובי
ואתה סולח
כי אוהב אתה אותי
ולא שוכח
כי "שוב פגעת בי".
שזה ייפסיק כבר ולתמיד
שאותי לא תצטרך במקום להעמיד.
שלא יהיה מצב שתיפגע,
לא אני ולא אתה.
למה אי אפשר שהכל יסתדר?
איזה מעצבן זה.
למה?

3.9.04