כשראיתי אותך פעם ראשונה
נשמתי נעתקה ונחסרה לי פעימה
וכשנפגשנו וליטפת את ראשי
כבר הייתי בטוחה שאני רוצה אותך בשבילי
וכל כך התרגשתי כשבאת אליי לראות סרט
פחדתי, התביישתי, ציפיות מהנשיקה הראשונה
וכמו שדמיינתי,
היא הייתה פשוט - נהדרת
והתאהבתי בך
אולי קצת יותר מדיי מהר
ועם הזמן נהיית לי חבר

ובהתחלה היה לי המון בלאגן
אני זוכרת שהיית לצידי
ותמכת בי כל הזמן
לא ידעתי שלאהוב ככה זה אפשרי
וכשאהבתי יותר.. זה פשוט הפתיע אותי
והכל היה מושלם
מדהים בצורה שקשה לתאר במילים
הייתי פשוט בשמיים בעננים
היית לי מלאך, שומר, מגן, מרגיע
היו לי פרפרים בבטן כשתמיד ידעתי שאתה מגיע...

ולאט לאט הכל התדרדר
ריבים על שטויות
כל הזמן רק ניסינו לסדר
כי אהבנו באמת
וכל כך רצינו
פשוט שום דבר לא הסתדר
שחקנו.. ומיצינו..

ואומנם כל אחד עם המחשבות שלו
אבל בסופו של דבר
שנינו רצינו לסיים, לוותר.
והסתכלתי עלייך מדבר..
כאילו הייתי במקום אחר..

הייתי מוכנה לזה כבר הרבה מלפני
אז זה הרגיש כבר ברור, מובן מאליו
וכשסגרתי את השער
עם הגב אליו... רעדתי כולי
לא קלטתי מה קרה,
למה בקושי דיברתי
למה כה מהר וויתרתי?
למה רציתי גם?
רק שאלות של למה רצו בראשי
כל מה שידעתי זה שאני רוצה אותו לידי
לא הפסקתי לבכות
והתחלתי כמה שבועות לפני
לא תיארתי שזה יהיה כה כואב
ידעתי את זה מראש הרי

חשבתי לעצמי אם הייתי מבקשת
שבכל זאת ננסה
תמיד אמרתי לעצמי שאני לא אהיה מהבנות הנואשות
שבכוח מנסות והבחור נענה כי... לא נעים,  אין לו ברירה
לא הייתי עושה את זה
לא רוצה להרגיש שזה נעשה מחובה
זה נמשך מספיק הקטע הרע

זה מצחיק כי עברו רק חודשיים
אבל אני מרגישה שהשתניתי מעט
אולי אתה גם כן קצת
וחושבת אולי כדאי לנסות פעם אחרונה
אולי יהיה טוב כמו בהתחלה?

משגע אותי משהו מסויים
שאני פשוט לא מבינה..
איך אמרת לי שאתה לא מרגיש אהבה גדולה
כששבוע לפני כן ישנתי אצלך
אמרת לי שהתגעגעת, שאתה אוהב אותי
שונא שאנחנו רבים
הייתי כל כך שמחה
שבאת לקחת אותי
רק כדי להירדם איתך

אבל אני חושבת שהתגברתי
אני כבר לא בוכה
יוצאת עם חברים
רוקדת מבלה
טוב לי בלי ריבים
לעשות מה שאני רוצה
בלי לפגוע בלי להיפגע
אז למה?
למה כל פעם שאני חושבת עלייך
הלב שלי מחסיר פעימה?

למה 14.5.05