אני מניחה את הראש על הכרית ומנסה להקשיב לדממה. השדים שלי
עדיין לא התעוררו. פנס הרחוב שולח אור קלוש לתוך החדר שלי.
פנסי מכונית עוברת מסנוורים אותי לשנייה. הבנו שאתה אוהב את
סאבלימינל. לא כל העולם צריך לדעת את זה ב- 3 בלילה. מה, כבר
שלוש?
הנשימות שלי כבדות. מה, ככה אני נשמעת? לא פלא שאני לא נרדמת.
היד שלי עוברת באיטיות על הבטן שלי ועוצרת בלב. למה הוא דופק
מהר כל כך? לאן אתה ממהר?
כואבת לי האוזן. אין לי כוח לקום מהמיטה. אני עוצמת עיניים
ופתאום אתה פה, מחייך, מניח לי מגבת לחה על המצח. יהיה בסדר,
אני יודעת. אתה פה ואתה לא הולך לשום מקום. אני פוקחת עיניים
ומגלה שכבר 4. החדר החשוך שלי מחניק. זה באמת החדר או רק
הנשמה? נרדמתי או שבאמת היית פה? אני מסתובבת לשכב על הבטן.
משהו קר מלטף לי את הגב. הגיע הזמן שתתעוררו. השדים שלי. למה
אתם לוחשים? זו רק אני ששומעת אתכם. לא תעירו אף אחד, אני גם
ככה ערה.
תשירו לי שיר. בבקשה. 'עצוב, עצוב... הוא בוכה, לא, הוא לא.
הנה, תראי, הדמעה שלו ממש כאן, בזוית של העין. אבל למה? למה
הוא בוכה? תעזרו לו, בבקשה תעזרו לא... לא, אפילו את לא יכולה.
זה אוכל אותו. אוכל אותו מבפנים. הוא הולך. לא! תעצרו אותו,
בבקשה, תעצרו אותו... אל תנסי אפילו. זה לא יעזור... הוא
יחזור, אני יודעת שהוא יחזור... תמימה, את כל כך תמימה...
לעולם תהיי מקוללת... לעולם. עצוב, עצוב... את בוכה... הנה
הדמעה שלך, כבר בזוית הפה... תשתקו, תשתקו... תנו לי
לישון...'
דפיקה בדלת. מי זה? לא, זה רק הגשם. כואבת לי האוזן, וקר לי.
אני פה, תמיד פה.
בבקשה, אלוהים, תשלח לי מלאך. כן, אני כבר מרגישה אותו לידי.
איך אני יודעת? כבר לא קר לי. בבקשה, בבקשה, מלאך שלי, תשיר לי
שיר. שיר מתוק, כדי שאוכל להירדם. הקול שלך עדין כל כך... יפה
כל כך... 'ילדה שלי, ילדה קטנה שלי, לעולם אהיה פה... תמיד...
אני מבטיח...'
איפה אתה? אני לא רואה אותך. רק לפעמים אני מרגישה אותך. מנגב
לי לאט לאט את הדמעות. מהסה את הבכי שלי אל תוך גופך. לא ישמעו
אותי. אף פעם. אני כאן, אבל לא באמת כאן. אתה יודע? זה כאילו
אני רוח. הנשמה שלי מטיילת לה במקום אחר. איפה? לא יודעת.
איפשהו... בך.
אבל אתה אינך. אז איפה היא? לאן לקחת אותה?
שום דבר כבר לא הגיוני...
כואבת לי האוזן. מה השעה בכלל? אה, כבר בוקר. אני מתהפכת כמה
פעמים עד שמתמקמת על הגב. העיניים שלי שטות יחד עם העננים דרך
החלון. השמש רק מפציעה. עכשיו בכלל לא אוכל להירדם. לא
שהתכוונתי לנסות גם... זה נכון שהמלאכים שרים לאלוהים כל בוקר?
הייתי רוצה לשמוע אותם פעם. מה אתה אומר, הם ילמדו אותי פיתוח
קול אם אני אבקש?  
זהו, מלאך שלי, עצום את עיניי פעם אחרונה עד ליקיצה הטבעית
שלי... לווה אותי בעוד יום חדש מלא בשאלות ללא תשובות.