ישבתי לי בבועה הזו שיצרתי לי ושרתי. שרתי עליך, שרתי על מה
שאיבדתי, שרתי על מה שרציתי לעשות ומעולם לא העזתי. שרתי על
הפחד, והאהבה, שרתי על מה שתמיד רציתי להגיד לאנשים בפנים
ותמיד שתקתי. שרתי עליך. שרתי עלינו. שרתי על הים, וביקשתי
איזו משאלה כמוסה בלב. שרתי לאלוקים, שרתי למלאכים.

ישבתי לי בבועה הזו שיצרתי לי וציירתי. ציירתי אותך, ציירתי מה
שרציתי ומעולם לא השגתי. ציירתי את השמיים במכחול עבה כחול.
ציירתי גם בשחור. ציירתי לי פרח אדום. ציירתי לך לב אדום.
ציירתי לנו שמש גדולה וצהובה שתאיר עלינו לעולם. ציירתי אותי,
ציירתי אותך, ציירתי אותנו.

ישבתי לי בבועה הזו שיצרתי לי וכתבתי. כתבתי את שמך. כתבתי על
האהבה. כתבתי על מה שתמיד פחדתי ממנו ולא העזתי לומר בקול רם.
כתבתי על מה שעברתי, כתבתי על מה שהייתי, על מה שנהייתי. כתבתי
על הצער והדמעות. כתבתי על מה שספגתי. כתבתי את שמך, כתבתי את
שמי, כתבתי אותנו באותיות דפוס גדולות.

עמדתי לי בבועה הזו שיצרתי לי וצעקתי. צעקתי עליך. צעקתי לך.
צעקתי על האהבה. צעקתי על המוות. צעקתי על אלוהים, שישמע את
הפחדים. צעקתי את מה שאיבדתי, צעקתי את מה שהישגתי. התיישבתי
ובכיתי עליך, בכיתי עלי. בכיתי עלינו.

לקחתי מחט וניפצתי.
סוף סוף אני יכולה לנשום.