הלל לארצי מולדתי, ליופיה האגדתי,
לנופיה המרשימים. וגם לכל החיים על פני אדמתה.

האזינו שמים לאמרי פי
והקשיבי ארץ למוצא שפתי.
לא כל הנאמר נכון
ולא כל הנעשה שגוי.

יפים הם החיים ברבות הימים
ויפים הם יותר בחלוף השנים.
הן רק אתמול עוד גדלנו
אך היום כבר אהבנו.

אהבתנו לך ארצי, טבועה בדמנו
ולהדר יפיך סגדנו.
להוד וזיו יפיך התמכרנו
רק לך ארצי וערש מולדתי שאפנו.

באמר ודברים הבעתי את שירתי
שירי עצרת ושירי עצבות
אתך גדלתי בשמחה וביגון
אך אהבתי לך, צמחה מבעד לשלום.