|
26/05/2005
לאבנים הקטנות של החיים אין מזל.
קפואות מונחות במקומן כאבן שאין,
לפעמים מרים אותן אל כף ידי ומניח במקום אחר.
משהו זז בעולם הגדול, אני דומם. מה איכפת לאבנים
שהנידו מנוחתן אל עפר אחר.
אלוהים צוחק.
לאבנים הקטנות של החיים אין מזל.
אני חושב את האוויר האביך, מריח בשמי יסמין ויערה
מניח את חיי לרגע בין קוצי סירה קוצנית ונרדם. |
|
|
לא מוכן לבלוע,
אפילו לא להכניס
את זה לפה שלי!
תראה איזה צבע
יש לזה, לבן
כזה, גועל נפש.
וראית מאיזה
איבר זה יוצא?
מין משהו מידלדל
כזה שם למטה...
איכס.
וזה עוד נמרח על
כל הפנים, כל-כך
דוחה, החלב
הזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.