מה שהרגשתי אלייך
שבת
כשבכל שבוע אליי הגעת
כבר אינני זוכרת שחשתי מאז
מאז שיצאתי את ביתי
שבת, נושאת איתי מאז דבר משמעותי

המהות שלך בעיניי שבת
מהות של בית
בחיק משפחה

החמין שיושב על הפלטה

המפה הלבנה

צלחת הקוסקוס

בית הכנסת היפה

הכל מאז אחרת

האינטימיות נגוזה
ובמקומה יש ביחד
רק חסר שיכנסו לי לצלחת

כלפי חוץ הכל מלא נחת
נקי וחגיגי לכבוד שבת המלכה
אבל בעיניי
שבבתי השבבתי
הינך לי אבודה

מתי הדלקתי נרות שבת בפעם האחרונה?

לחץ של שבת הפך להיות יום של טיול לחרמון

להגיע עד לקצה העולם
וגם שם לא למצוא את השקט הפנימי אליו כמהה הנשמה
יום שבת

וגם אליך אלוקים כבר אינני מרגישה ככה

אלוקים, לו היית נותן לי רק עוד שבת אחת כזו של בית
פתאום הכל תופס הערכה עצומה
אפילו סיר של דגים שאינני אוהבת
מחמם את הלב

קבלת שבת ראשונה במלון
כמה הייתי מחליפה אותך בתפילה בבית הכנסת
ואפילו במנחה של יום ראשון

אוי שבת היום
ואף אחד לא מבין למה אז אני נעשית הכי עצובה
ורק אני יודעת
שבת!!!
זו פשוט את שלי זאת עושה
כי מהותך
בית ומשפחה
ואז זה לי הכי מרגיש
ולא מוכנה להישאר נכאה
על אף שברוב שעותייך אני ישנה
ישנה?
סוג של בריחה
ואני יודעת זאת מעומק ליבי
מנסה כמה שיותר להתחבר
אך ככל שהזמן עובר
לי קשה יותר

ויש אנשים שעבורם זה פחות קשה
ואני משתדלת באמת
אבל בשבת הכי מרגישה
כמו בחסרונו של מישהו יקר שלא עלינו- מת

עוד אשוב לחוש בבית
מול ים ודיונות חול
שבת עם משפחה
ולומר זאת בלי דמעות שחונקות את הנשמה

משתדלת אלוקים ואתה הוא עדי
שומר עלי בהשגחה הכי פרטית שיש
עוזר לי להתאושש
ומחפשת את המקום שטוב עבורי
ובלי פחד

ירושלים, את היעד הבא
ומקווה הטוב
כי כשהייתי שם, אצלך
הרגשתי אחרת, באמת
את תחושת השבת ביום חול
נופייך ולנשום אותך
להתרונן בך
ארץ של קדושה
שבת.