צועק את שמך אל השמיים מתוך לבי
מתהפך במיטה, ובחלום את מחבקת אותי...
זוהי התחלתו של עוד לילה ללא שינה
והזיכרונות כבר צפים כמו ניצול מספינה טרופה
אשר את החוף מחפש, מפלט מהאהבה...
פתח לתקווה,
מקום שבו יוכל להרגיש שלם
עם המציאות העגומה...
שופך את דמעותיי את תוך הכרית,
מחפש נחמה אילמת,
ואין
אין שום יד מושטת,
שום שפה חושקת...
ואת אי שם עומדת,
דומעת,
הזמן עוצר מלכת,
ואני
מביט
לא מביט
ושום דמעה לא זולגת...
זהו סיפור
על אהבה חד צדדית
שנגעה בו יד הגורל האכזרית,
וסיימה אותו,
במחי דמעה
גורלית...
שזלגה
במורד לחי לבנה
ונגעה בשפתך,
שאז נגעה בשפתיי,
ועינך התכולה,
עוד מביטה בעיניי,
ואני
מביט
לא מביט
ושום דמעה לא זולגת...