פניך רכות אהובי
ואני, אני קשה
עינייך חודרות דרכי...
ועיני, עיניים דומעות
המגע שלך כל כך עדין אהובי
המגע שלך אליו אני כל כך רגישה
אתה יודע כיצד לגעת באישה
פרפרים עפים אל תוך הלילה
הלילה הופך עמוק עמוק, מתוק מתוק
ושוב חוזר בי אותו המבט...
ושוב אתה חוצה אותי לחתיכות בתער החד
ושוב אני לבד...
קרירות של בוקר
ציפור ראשונה מצייצת ממש על החלון
גופי רפה ואני מתרפקת על הסדין הרך
קרניים ראשונות של שמש חודרות דרך חריצי התריס
הרוח הקרירה מסיטה את הוילון ולפתע ... ויהי אור
ואני, חובקת את הכר ופה ושם מזילה דמעה מלוחה
כי שוב אני לבד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.