יוסי זוהר / השומרת |
עם זוג כנפיים והילה לבנה
היא יושבת ברכות על גבי עננים
דואגת לשלומי בשעות דמדומים
לראותה אני תמיד יכול
בשקיעה, בזריחה ובעלה הירוק
בפריחת השושנה ובנפילת הדימעה
במבט שבור או בנשיקת פרידה
ולפעמים היא לוחשת לי מילה קטנה
ולפעמים היא מביטה בי בלי לומר מילה
ובכל דקה של שעה של יום שעבר
אני מודה לאחת שיושבת ממעל
זאת עם ההילה ולב מזהב
שמכוונת אותי אל גורל אכזר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|