כל היום בראשי מסתובבות מחשבות
מציקות, סובבות ומטרידות
לא לרגע אחד קטן הן עוזבות
רצות ורצות, לא מפסיקות.

הדבר מפעם וליבי מתלהם
ומרגיש גועש ומתגבר
כמו ים בגאות זו אותה הכמות
של רגש שהסכר לא עוצר.

רציתי רק חיזוק אחד קטן וחיוך
הו,רק חיוך אחד קטן
אישור שהחיים הם בסדר
והרגש לא פורץ את הסכר.

מחשבות נודדות במוחי בריצה
כמו אלפי נוודים במרחק יריקה
לא עוזבות לשנייה, לא מרפות,
מוותרות ומפנות מקומן לבאות, אחרות.

כמו סכר של גל בלתי נשבר
כך בעוצמת הרגש לא עומד השכל הישר.
גל ענק ששוטף ולא נעצר לעולם.

מחשבות ארציות, רציניות, אמיתיות
מפנות את מקומם לכאלו אחרות.
זה מדהים עד כמה יש הרבה רגשות
ואי אפשר למצוא לכולן פיתרונות.


ושנאה ואהבה,הקו כל כך דק,
לפעמים נוצר מכך מחנק.
ההפרדה לא מושלמת, ונוטה לצדדים
וכך גם הרגשות - הן לא מוחלטות

                         
00:04         22.4.2004

14.01.2006

מעלה את השיר הזה, שכבר שכחתי שקיים.
כתבתי אותו לפני כמעט שנתיים,
ואירוני לגלות, כמה הוא עדכני גם לעכשיו.
מוקדש לך'.