אני רואה
שכל פעם שאני רוצה שינוי... עוד לפני שהוא קרה, שוב אותו אני
משנה.
שמתי לב שכל צד אחד של התקדמות... עוד חודש יקפוץ לעשר.
הבנתי שבכל תחום שאכנס אליו חזק... לא אתנתק ממנו.
בכל תקופה משהו אחר שם היה.
פעם בגד גוף
פעם מלחמה על תפקיד בצבא
עכשיו כומתה אדומה.
מגלן.
זה לא בגלל שאני צעירה
אני פשוט ככה... סתומה.
ככה בנתיים...
עד שזה יעבור... ויהפוך לאזרחות... או לקבע.
מה שכן,
אף פעם לא אצליח להשאיר את המצב כמו שהוא.
את הדחף לצד הנוסף... האופי שלי לא יתן לי לעולם לחיות איתו
בשקט.
כי תמיד אפשר עוד
תמיד אפשר יותר.
אולי הפעם בשבילי. |
