|
עולה לה נשמת יהונתן וחוזרת אל כור מחצבתה.
עומדת בחיל ורעדה בפני בית דינה.
זועקת, צועקת ממעמקיה של חטאה שלה.
כואבת את סכלות הנותר בגוף המוגבל.
היאך ישנם אנשים אשר סוגדים אל הבלי יצירי
וכי שירי יכולים להיות כדבר העומד בפני האלוקים?!
והרי מחפש השופט איזה מעשה
ושם למטה בוכים ומצטערים איך לקחת ממנו אותו אלוקים
וזאת הנשמה המשוררה המזוככה
רוצה רק למחוק כל תו משירה. |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.