הגר גבאי / עשרת הימים |
של עצב שלא נפסק
בלי שום סיבה אני מתחילה לבכות
ולא מצליחה להפסיק.
אין לי יותר חשק לכלום
ולא יצרו עדין את מה שיעורר את החשק שלי
וזה נורא מתסכל לדעת
שאני לא נותנת לעצמי לגעת
בי.
שאני לא נותנת לעצמי לגעת באף אחד אחר.
אני לא מצליחה להפתח
אבל לא בא לי עדיין למות,
אני רוצה עוד כמה צ'אנסים,
למרות שהם לא באמת יהיו מוצלחים.
ואולי בכל זאת שווה לנסות
בשביל שאני אהיה בטוחה בהשלכות של מעשיי העתידיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|