משה עשור / שילמת לעצמך |
מגישה תפוח של הכחשה
אוי את קשה
מבקשת עזרה במעונה
לוכדת אותך בלשונה
מניחה מצע מפואר, ליבה מכוער.
כזבים ניטלים בחללים
כטיפות טל על עלים
האש פורצת בקיבה, כשיטפון בערבה
נמתיק הסוד בחדרים ונעטוף בנפתלין
זמן הנקמה בא לאמא, על ילד במלחמה
זכור אין החלמה בלימה מחילה וחמלה.
את אהבתך גנבת מעצמך
נחזירך למולדתך ותעמדי על קצה צילך.
כשתורשי לחזור,ידבק בך אור
כעט עמדי דמומה בעלטה
עד בוא מושיעך בבעתה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|