דורון פגוט / אנחנו |
עוזבים היום למקום שקט
הם יתקבלו בתרועות שם
הם תמיד, רוצים לתת
הם ואנחנו מאותו מקום
אני שומע את צלילי הגשם,
ורואה כחול.
אנחנו והם - שונים בתכלית
אבל דומים בתדמית
הסיפור יורד כעלי השלכת
והאסוציאציות לא מפסיקות
הולמות בי כזרם אין סופי
אך סופי במטענו.
והכל דועך, הזרם פסק
הזמן התאפס, מתחילים מחדש
תנאי ההתחלה אחרים
ואנחנו? אנחנו דומים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|