|
נוסע בזיג זג בתוך לילה דועך
באופק כתמים של עיר שעדיין דולקת
את מתאפרת כבד מסתירה את עצמך
שכור מדי קשה לנהוג ואת כל הזמן בוכה וצועקת
גשמים של אהבה ירדו כל הלילה
תגידי איך לא נרטבנו
העיר ישנה חשוכה כמו ליבך
נשכב על הדשא סחרחורות ובחילות
בעשן של סגריות זולות את מסתירה את עצמך
גם כך לא איתך ואת כל הזמן דורשת תשובות
גשמים של אהבה ירדו כל הלילה
תגידי איך לא נרטבנו
מתבייש וכואב והראש מתהפך
שופך את הלב מקיא את הנשמה
בסמטאות החשוכות של העיר את מסתירה את עצמך
ואיתך, איתך זה כבר מזמן לא ספור אהבה |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.