|
שפתיים שוב
ממלמלות מנגינה שאינה
נגמרת
צליליה נמשכים
מעבר לאוקיינוס
מעבר לימים
למקומות בהם לזמן אין
משמעות
ואין צורך במילים
המחשבות אינן צלולות
רוחות הכפור
חודרות מבעד לסדקים בעור
משאירות אי סדר
בסמטאות העיר
לחישה נשמעת
לפני זריחה
מהדהדת בין הקירות
המתקלפים
בדממת הבוקר
היא שוב שולחת לך
את מנגינת ליבה
ענוגה שקטה
ומלאת תחינה
מבקשת שתחזור
ותתפוס הכוכבים
פתיתי שלג לבנים |
|
|
חידוד לשון זה
נורא כואב!
מתוך "חידודי
לשון ועינויים
אחרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.