|
נפגשנו אז בבר
את בטח זוכרת
הצעתי לך משקה
אמרת: "לא מעשנת"
הידיים שלי גלשו
לעיתים גם השיחה
אמרת אתה חמוד
הייתה לרגע מבוכה
דיברנו ונפגשנו
הסתגרנו במעליות
ואני בתוך תוכי
כבר רקמתי תוכניות
כשקמתי היה אביב
הרחתי את הפרחים
פתאום ממש הרגשתי
הכי קרוב לאלוהים
אתמול החשיך מוקדם
מן יום כזה של סתיו
אמרת אתה מדהים
אבל זה לא מתאים עכשיו
אני ואלוהים מאז
התרחקנו משום מה
איך הוא נתן לזה לקרות
בלי שאשלים את המשימה?
19.04.04 |
|
|
לא תסתמו פיות
חבורה של
בולשביקים אוכלי
חינם
מניפולטיבים
וכותבים בשגיאות
כתיב, די לשלטון
העריצים
תופרט הבמה
החדשה לציבור
הכותבים
ד"ר מישה רוזנר
מחזיר מלחמה,
מתוך נאום
הבחירות שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.