|
אני רוצה להיות הנוף,לא הם
אותם מחלפות וגוונים
והרי איש זקן ומזוקן, מיוסר.איננו מתרגש עוד מהצל הממוחזר של
עצמו.
אני מזהה בו מרירות. מרירות שאיננה כבר מרירה כמו היותה הודאה
כנועה של כלום
אותה מתבגרת מענטזת וחיננית בה מוטבעת ההבנה הכל כך גבוהה של
הטבע,בסך הכל חפצה בטיפת ביטחון.
אני מזהה בה תשוקה,תאווה ליצירה.
אותו ברנש זב חותם שמתעטף בגינונים טיפוחיים.
כמה רדוד? אני מרגיש עילאי
אני מזהה בהם הכל. אני מזהה בהם את עצמי |
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.