דפי קר / געגועים לבני |
געגועים לבן ששכלתי ומתקשה לחיות בלעדיו
הכאב בליבי קבע את ביתו
מכלה אט אט את תכולתו
בחרתי לא להזין אותו
אך זה מסרב לפנותו
בדידותי געגועיי
מציפים את כל ימיי
ואבוי ללילותיי
מתארכים הם עד בלי די
כמהה למבט ולחיוך
צמאה לחיבוק ולגיחוך
עורגת לקולך לתמימותך
נקרעת ללא אהבתך
זיכרונות עליך בני
הן בלעדיך אין אני
לא אותה אישה
לא אותה גישה
אני רק גוף קמל
אם ביאושה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|