[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הקדמה: אחד מסודות הקסם של רוני סומק הוא שהשירים שלו יפים,
והיופי הוא יופי רענן. מה הם מקורות היופי בשיריו?

הערה: כל הניתוח מתבסס על שני ספרים בלבד:
1) בלאדי מרי
2) המתופף של המהפכה


1) מטאפורות מקוריות הלקוחות מחומרים של ימינו, אשר למרות
המקוריות אינן דורשות חשיבה לשם פענוח אלא נקלטות מיידית:
"פודרת השקיעה"
"בקברי עיניה נדלקים פנסי הקסם"

המקוריות, והעובדה שמדובר בחומרים מימינו, תורמים לתחושת
הרעננות, שמובילה לתחושת יופי, יופי של פרי טרי.

העובדה שהקורא לא נאלץ להפעיל מחשבה מונעת חסימה של קליטת
היופי. מחשבה שנייה תיעשה רק אחרי שהיופי נקלט וחזק. יש מספר
סיבות לכך שהמחשבה כמעט שלא מופעלת בקריאה ראשונית; נעמוד
עליהן בהמשך.

מטאפורה כהפגשה של שני חומרים שונים היא יפה:
"לערפל היו אז אצבעות דקות. צוואר העיר היה רחב."

המטאפורות של סומק באות מהדמיון הממוסס ולא מההיגיון:
"בעיטת הבוץ של הכבשים
בין קורות השער של אהבתי אליה"
והדמיון הממוסס הוא מקור טבעי ליופי. זאת בניגוד לעמיחי, למשל,
שאצלו לרוב גם ההיגיון וגם הדמיון החד עובדים, מה שמחליש בדרך
כלל את היופי שבמטאפורה. למשל במטאפורה המעוררת מחשבה:
"ותקוותיהם שלא נחבשו
הן פעורות, ובהן ימותו".
כמובן, למטאפורה יתרונות רבים, ואני בהחלט לא טוען לעליונות
סומק על עמיחי.

משחק מילים שהוא מטאפורה מוביל לרעננות וליופי: "כוונותיי היו
זקופות". מטאפורה שיוצרת סלנג, שוב, היא מרעננת ויפה: "יורה
כדורי בלונד".

מטאפורות דחוסות במיוחד יוצרות לפעמים מבנה לשוני בלתי נפוץ
במטאפורות. למשל בסמיכות: "חרקי האל"ף-בי"ת"


2) מילים יפות. סומק מרבה להשתמש במילים יפות הלקוחות מהעולם
של ימינו:
"מצלמה"
"סירת מוטור"
"בונבוניירה"
"טורקיז"
מילה יכולה להיות יפה כי היא מייצגת אובייקט יפה, בעלת
קומבינציה יפה של צלילים, או סתם - כי היא יפה. העובדה שמדובר
בשימוש רב במילים בנות זמננו, מעבירה רעננות, ולכן יופי. הוא
כמעט לא משתמש במילים אפרוריות כמו "שולחן", ובוודאי לא במילים
בעיתיות. אם כבר השתמש במילה "מפלצת" אזי הוא עושה זאת בביטוי
החביב הקליל והטיפה הומוריסטי: "כמו לסרק בלורית בשערה של
מפלצת."


3) יסודות צליליים: מפעם לפעם רוני סומק משתמש בצלילים, כמעט
תמיד בצורה רעננה, שמגבירה את היופי.

למשל במצלול ("ק") המתפשט על שתי שורות:
"כאשר אבריק את הנדנדה בכלוב
שאקנה להן בחנות יד שנייה",
הברק שבמילה  "אבריק", מתפשט דרך ה-"ק" לאורך שתי השורות שכולן
רעננות.

או בזוג האונומטופיאות: "האש היא קטר מתנשף". המצלול
האינטנסיבי מתפקד כמעצים של המטאפוריות הרעננה.

או במצלול: "מחק בעל הבית במקל נוצות". השילוב הלא שגרתי בין
הצליל הנוקשה "ב", ובין הצלילים הרכים "מ" ו-"ל", במצלול ב-מ-ל
יוצר שובבות ורעננות.

למילים כמו "פינג פונג" צליל מיוחד הנובע מכך שבאו מסינית. גם
המילה "ג'י.אם.סי", מקורה באנגלית ויש לה לכן נופך זר.

במילה "בפוקר", ה-"ב" וה-"פ" מודגשות וסמוכות, קומבינציה לא
שגרתית בעברית. כנ"ל במילה "בפה".


4) משחקי מילים מטאפוריים: "פטמה מורגנה" - רענן ויפה.


5) שילוב של אופן דיבור יום יומי וחדשנות ביטויית יוצר רעננות,
ולכן יופי:
   א) "אם תגזרי במספריים את גלי הים
           תגלי רק מים"
   ב) "בלונד"
    ג) "בלאדי מרי" - כשם של בחורה.


6) חן: טון צעיר, קליל, שובב, על גבול העדינות, יוצר חן,
שמגביר את היופי:
"בתי לומדת לקרוא, ועיניה מרססות בפינות הדף
חומר חיטוי על
חרקי האל"ף-בי"ת"


7) ססגוניות: השירים ססגוניים ולכן יפים. הססגוניות נוצרת
בעיקר מריבוי מילים בעלות אופי מוחשי: חפצים, אנשים בציון שמם,
פעולות מוחשיות, שמות תואר מוחשיים כגון צבע החפץ. למשל:
"ציפורי טרף ניקרו את מגרש הפוטבול
כאילו היה הדשא גוויה ירוקה".
[לעומת השורות של זך:
"משנה לשנה זה נעשה יותר מעודן
זה יהיה כל כך מעודן בסוף
היא אמרה, והתכוונה לזה‬..."
שבהן כמעט כל המילים מופשטות.]
ריבוי זה, יחד עם העובדה שהמילים לקוחות מתחומים סמנטיים
רחוקים זה מזה, יוצרים גוון דחוס ומעברים חדים, ולכן ססגוניות
מילולית.


8) דחיסות ועצימות: סומק משתמש לפעמים בכל האמצעים שצוינו
בדחיסות מדהימה, מה שמהווה גורם עיקרי ביצירת היופי. הדחיסות
מונעת גם התעכבות על המטאפורות ולכן מונעת הפעלה של ההיגיון
בקריאה ראשונית:
"האש היא קטר מתנשף": מצלול אינטנסיבי (אונומטופיאה כפולה) +
מטאפוריות
"החופש הוא כרבולת דשא": מטאפוריות כפולה בארבע מילים.
"מברשת הגבות לא מפסיקה לצחצח
את חשמל העין".


9) הימנעות מחסימת קליטת היופי: רוני סומק נמנע משימוש
באלמנטים העלולים לשבש את קליטת היופי הראשונית:
 א) הטקסט ערוך כך שהטקסט נקלט בהתחלה כמעט ללא ההפעלה של
ההיגיון האנליטי.
     I) המטאפורות חלקן מובנות מייד, וחלקן מקורן בדמיונו
הממוסס של סומק. אנחנו סומכים עליו, וגם בגלל היופי, ולכן לא
מתעכבים לפענח:
"מברשת הגבות לא מפסיקה לצחצח
את חשמל העין"
    II) הטקסט תמיד זורם (גלישות וכו'), דבר שמונע התעכבות על
המטאפורות לצורך פענוח.
    III)  דחיסות הלשון המטאפורית, שוב מונעת התעכבות לצורך
פענוח:
          "הריחו את אבק השרפות
           ברוח בין הלוע לשפתיים החשוכות".
    IV) לפעמים לשיר יש איזה מוטיב מחבר, בדרך כלל סיפורי.
הקורא רץ לאורך "הסיפור" המרתק, ולא מתעכב לפענח את המטאפורות,
אלא אם כן הן מיידיות. ראו למשל את השיר "נקמת הילד המגמגם".
   ב) סומק נמנע, למעט יוצאים מן הכלל נדירים, מנושאים טעונים
או בעייתיים, כגון נושאים חברתיים, פוליטיים, מיניים וכו'.
נכון שב"מחתרת החלב" כתב על נושאים פוליטיים-חברתיים, אבל
השירים הללו פחות יפים.
   ג) הטון כמעט תמיד קליל. שוב נמנעת חסימת קליטת היופי,
שהייתה נובעת מנקיטת טון שונה: "הנעליים שהיא מסתירה מתחת
למיטה", וכו'.


הערת סיום: בטקסט זה נגענו בשאלת היופי. בשירים של רוני סומק
קיימים כמובן אלמנטים נוספים חשובים, כגון משמעות. זה שבקריאה
ראשונה לא מופעל ההיגיון, לא אומר שלא מסתתרת משמעות, המתגלה
בקריאה נוספת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש 4 סוגים של
אנשים,

-היושבים בשקט
ואינם עושים
דבר
-המדברים אודות
ישיבה בשקט
ואינם עושים
דבר
-העושים דברים
-והמדברים אודות
עשיית הדברים


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/06 21:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי ריקלין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה