|
ישב,
והושיט כף ידו
קמוטה וחומה
כעלה שנשר לו מעל
נושא זכרונות מימים מוארים
מלילות סחופי טל
כשירח האיר לו.
מחייך -
כנושא בקרבו
צפרירים שנגנו בו הבוקר,
שיר זמיר
מתח בליבו חישוקי געגוע
חישור של נימים ערוגים
העולים מעיניו
לכד
את כולי אל תוכו |
|
|
נו, איך קוראים
לשני השנון הזה
מהסלוגנים, זה
שיש לו מעט כזה,
זה לא החרגלן
הגוזם? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.