לאור האפלה
לוחשת דממה.
כל רגע מביא נשימה חדשה.
אך הגוף כבר נכנע,
ולבדו הוא שוכב - למגע הוא צמא,
לתשוקה משתוקק.
מחפש הוא תשובות,
מחפש הצדקה,
מחפש הוא בחושך
לאור האפלה.
מנחם את עצמו,
ובעיניים פקוחות
בחושך בוהה
לפעימות לבבו.
בחלום הוא יראה
משאלות קנאתו,
בהקיץ הוא יחלום
אך את תשוקת לבבו.
עוד לילות יחלפו
ובשרו יחוש חום.
אך לא ישבע לבבו,
גורש האור מעימו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.