לירון קניאל / מנוחה |
משתאים ממנת-הלילה הכבדה
בנופלי למשכב
מנוחת השוטה
בבואת-החושך סטתה בחמה;
אין עוד רחש ואין אף רוח
ואיש לא יפסע ולא ישוח;
כמגע נשיקת אבק-הדרכים
בנפלו אל תהום המבוע.
בוקר לבן ואור אצילי
וקולות הדרכים
השווקים
החיים
ואני -
רק שוכב כאן לנוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|