מחפשת את הריח שלך,
בקניונים, ברחובות,
באוטובוסים צפופים
יודעת שברגע שאריח אותך
אתעודד, אזדקף, אחזור להפיץ את הברק בעינים
ריח הבושם שלך מטריף אותי
מנער אותי, מעורר אותי
על אחרים הבושם הוא רק זכרון של ריח,
צילום של הריח שלך, בלי התמצית
אבל
בימים קשים
אני מוכנה להסתפק
בתמונה דהויה, בתנועה דומה
בחיוך מלוכסן במעבר תת קרקעי.
מחפשת את הריח שלך בעיקול המרפק שלי,
שם הוא נשמר מקץ יום לפחות
מחפשת אותו בספריות העבשות של הזכרון שלי
ובמדפי הסופר-פארם.
אבל רק כשאני שומעת אותך מחייך לי בטלפון
אני מריחה אותך עוטף אותי.
ואם בדיוק התעוררת משינה,
אני יודעת שזה יום המזל שלי
שאז הקול שלך. אוי הקול שלך
נמוך באוקטבה,
עושה לי נעימים בכל הגוף
ואני
טבולה בריחך
יכולה לנוח. |