הכל אפור, מעורפל כמו עצבות מתוקה.
האנשים שברחובות נצמדים לחנויות
והולכים בשורה עורפית
אט - אט ביראה,
בכבוד.
העיר הגדולה מעצימה משום מה,
את היום החורפי
ובפני כל האנשים
מעין ריקנות לנוכח
הטבע-
כמה קטנים אנחנו היום...
וכשהיום ימות ובמקרה השמש מחר תמלוך
אזי נשכח הכל מהכול
ונלך בחזה מנופח
כאילו השמש זורחת בשביל כל אחד מאתנו,
במיוחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|