[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אזכור אותך ערום
את מגע העורלה יותר מאשר
את משיכות המכחול הצבועות
שבעיניים הכחולות, למרות
ששם וגם שם קינן בך,
אירופאי וסתמי,
סוג של עיוורון

אזכור אותך שייך
למאבק גופים בצמא הקיץ
לרוויון נסיבות אכולות שעמום
את ידך מגששת אחר ידי בצהרי רחוב,
את רעד העונג של גוף באפיסת תשוקות
שלא ביקשת

אתה מתנצל על מילים, ושוכח
את השמש מעלינו, דרך וילון שבור,
ראתה הכל
אני אזכור מה היית, לא מה אמרת

אין לי על מה למחול


(לניקו, שלעולם לא יקרא עברית, 12 בינואר 2006)
הערה בנושא הכותרת: מדובר על מה שאמר לי הבחורצ'יק וציפה שאכעס
ואז אסלח, אבל אני ראיתי את הדברים קצת אחרת...









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...




-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים
")

תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/06 7:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרובוקציה בזכות עצמה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה