[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמיד ידעתי שאפשר לברוח
אבל ככה?
פשוט לשכוח.
לקחתי את הכדור
רק אחד, בהתחלה.
נשבעת!
כוס מים ובולעת
טעם מר
נעשה לי קר
אבל הינה זה משפיע
לקח קצת זמן
אבל זה הגיע.
הריחוף שרציתי
כל כך חיכיתי.
עפתי בשמיים
בין העננים
הצבעים מתערבבים
הכל מהתהפך
מרגישה רוח
כמו חלום מתוק
שרק התחיל לפרוח.
את הכל אפשר היה לזנוח
זה נהדר, אני מאושרת.
צחקתי המון
מי שנתן לי את המנה, גאון!
לא התמכרתי, איזה שטויות
רק ברחתי מכל הבעיות.
כמו כולם, ככה עושים.
נעשה לי מחניק
איפה השקית? איפה החומר?
אל תהפך לי לצדיק או לכומר.
אני אוהבת לרחף לשכב על הצבעים
סמים או לא, טוב לי ככה
וכשאמא שלי נחה, ולא יודעת כלום
אקח עוד מנה לפני שתקום.
וככה אמשיך
אשתגע
אאבד.
אגמור את חיי
עם מנת יתר
בשתיי ידיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי זה ,אינעל
ראבאק, האפרוח
הורוד הזה שמציף
את הבמה?!?!
לא, יש עוד
אנשים בעולם!






זאתי ששונאת את
האפרוח הורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/06 0:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור גוטליב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה