אני רוצה לומר שהחושך מתיר לי את העושר לקבוע לבד מה הוא
מסתיר. אני רוצה להגיד לו תודה על קווי המתאר ובריכות האור.
אני אשאר בסביבה, לא אלך רחוק וגם אם אלך זה יהיה לכאן.

אולי לא מפיצוץ אלא מרטט נברא העולם, הרעד של האישון המתרחב של
הבורא שרוצה לראות את מה שאין.

ואם דרך החושך הזה, טיפה תרצה לצלול ולהחליק על עלה ולהתרסק על
שקית ניילון בפח ברחוב צדדי, מותר לה;
ואם כנגד החושך הזה, זרדים וענפים יבהקו באש של קדם לעיני ילדי
עולם עתיק, מותר להם.
כי בחושך, אין מי שיגיד 'לא' ואין מי שישאל 'איך יתכן' ואין מי
שירצה לשבור את האשליה שאצור.
כי בחושך, כל מיראז' הוא אבן פינה וצלע מזבח וכל אוזן מייחלת
לו כדי שהשיניים יפסיקו לנקוש.

ומסביב למדורה לפני אלף ועוד אלף ועוד אלף שנה, כך נברא העולם,
כשסבא סיפר את סיפוריו כל ערב; והפחד שהוא נטע בנו מפני המסע
אל תוך החושך נועד להגן עלינו, אך גם על הסיפורים שהוא סיפר
מסביב למדורה.