נעם דובב / עונה נזילה |
עת סתיו מסיים להיקטף
המאור הגדול אותי פחות לוטף.
עב בשמיי מטפטף, געגוע אני נוטף,
בזיכרון חם ובנוסטלגיה סמיכה מתעטף.
חורף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|