הסתכלתי בחלון וראיתי אפור
חלון מלא בטיפות של גשם
טיפה אחרי טיפה פוגעות בחלון
יוצרות מנגינה של עצב
הסתכלתי למעלה אל השמיים
עננים אפורים מכסים את השמש
השמש מסתתרת, השמש בוכה
כי היא לא יכולה לזרוח
פתאום בין ענן מופיעה אלומה
אור חלק ובהיר כמו להב
חודרת דרכם, הורסת אותם
נותנת לשמש לזהור ולשמוח
השמש מוחקת דמעותיה, אומרת תודה
שולחת קרניה, ואור צדקתה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.