תמיד שנאתי אפרסקים עם שערות. תמיד. מאז שאני זוכר את עצמי
שנאתי אותם.
אף פעם לא הבנתי, אם יש גם אפרסקים בלי שערות אז למה ממשיכים
לקנות את אלה עם השערות? אולי כדי שלא יעלבו, אולי. אני לא
אוכל אפרסקים עם שערות.
גם אפרסמונים אף פעם לא אהבתי. אולי זה בגלל השם המוזר הזה
שהביאו להם, או בגלל הצבע הזוהר הזה שלהם. אני לא אוהב צבעים
זוהרים, זה מזכיר לי פרחות. אני לא אוכל אפרסמונים.  
גם את החברים שלי אני לא ממש מחבב. בגלל שבכל אחד יש משהו שאני
שונא. את הצביעות שבזה, את ההתלהבות שבזה, את הילדותיות שבזה.
אני לא מסתובב יותר עם חברים.
גם את הממשלה אני מאוד לא מעריך. הם לא עושים שם כלום בכנסת.
אני לא מצביע יותר בבחירות, לא מצביע יותר.
כל העיתונאים שמאלנים. כולם. לא קורא יותר עיתונים.
את השנאה שלי אני דווקא אוהב. אני נשאר איתה, היא לא בוגדת.