רק בחדרו של סבי קריר.
כל הבית ממולא כמו מתאבן במזגן צינורות שורק, העוטף את גופינו
בחלל בעיסה כבדה וחמה
היוקדת אש מתנועות קטנות כמו סירוק השיער אל מאחורי האוזניים,
או גירוד עקיצה ישנה במרפק הגמיש.
חולשותינו בהירות כעת, הערפל שמעבה את כרס חדרו של סבי מכביד
על הקפיצה
וכעת אנו שקועים בתוך עצמנו, מסבנים לנו את העורף שהבר קוד
יראה כמו כתם לידה שכיח,
או כוויית קור קשה במיוחד.
כשנכנסתי לחדרו הייתה לי תחושה שהוא נועץ בו את מבטו,
ומכיוון שלא ראה טוב גם בחייו הממשיים, לא יכולתי לשים לב
לעובדה שלא נרתעתי מהמחשבה הזאת.
פשוט פתחתי את ארון הזכוכית כהרגלי, והשחלתי על הצוואר שלי את
הפנינים המתקתקות, כאילו נולדתי לתוך הקור הזה
או לפחות ידעתי אותו זה זמן רב.
לא אשקר, הנוכחות שלו מחדדת לי את הפחדים, כמו נעצי לוח שעם
משרדי
כשהם מחדירים לי תזכורות לתוך הקרקפת קשה לי לנער את המחשבות,
להכחיש בתוקף כמה אני מדמיינת את סבי יושב לו בתנוחה עוברית על
מיטתו החולה ובוהה בי,
פותחת לו את ארון הקבורה, צוחקת כמו משוגעת שלא לעסה חומרי
הרדמה מימיה.
קשה לי להתמיד באמת הנוכחית שלי, איש לא מבחין בה -
ולעיתים אני מרגישה שאני נופלת אל תוך תהום הבורות שלהם.
אך כשאני נכנסת לתוך החדר הארור ההוא, נדמה כאילו כולם בעדי
רק מחכים
שאבוא ואפתח את ארון העינויים בו אני בתור ילדה קטנה ומפוחדת
הבוכה לך במיטה,
עירומה כביום היוולדה, מחפשת את הוריה שעה שהם נלקחו אל תוך
המקלחות.
כמה חמורה האהבה, איד לא יאמין כיצד עוולות כה המוניות
נשמטות לנו בין הידיים, שאנו חבוקים אחד בשני
מתכווצים לתוך קמיצת יד אחת,
נבלעים בתוך הקור הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.