|
על משכבי בלילות
נהמת בדידות תשמרני
גופי מפסל דמויותיו בצנעה
השקט שוקע
צונח את המרחק
ממפה געגוע
לפני מעבר לכוכב אחר
טווה חוטים להתגלמות
לתוך חורף ארוך
מטעין אנרגיות
מלותיי הן צפירות זיכרון
ונפשי שבירה כזכוכית יקרה
קשובה לרמזי עצב
בקול טיפות הגשם
על משכבי בלילות המועקות
נפתחות
החושך מפזר דעתי לקולות הרוח
המאיימים הד קולך
אני נשארתי בחוץ
הזמן נגרע לאיטו בתוכי מבשילה
יד מסרבת
ואת מאבדת אותי עוד קצת |
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.