גיל רוזנטל / פירומן |
חשוך וקריר,
בקעו רעשי בהלה.
עשן סמיך כיסה את השמיים,
וחנק את האוויר,
בריח גאולה.
ואיש אחד,
נמוך קומה,
התחמק מתוך ההמולה.
להבות אדומות טיפסו,
במעלה בתים לבנים,
ועיכלו אותם עד תום.
דיירים חסרי בית,
נשאו תפילה חרישית,
כשעיניהם כלפי מרום.
ואיש אחד,
נמוך קומה,
התחמק מן המקום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|