הקור מחלחל מבעד לקירות,
החושך מדליק את כל המאורות,
העננים מכסים את היום בשמיכה עבה,
והשמש מתגמדת למנורה צהובה.
אנשים מסתתרים תחת אורות ניאון,
משקאות חמים מפשירים את הקיפאון,
והעץ בעדינות מתפשט מעליו,
כשנגמרים ימי הקיץ ומתחילים לילות הסתיו.

הארוחה לא שלמה אם אין בה מרק,
החזאי שוב מזהיר מטפטופי סרק,
המעילים חוזרים להופיע ברחובות,
והסנדלים מאופסנים ברצועות צלובות.
היורה מצמיח פטריות בריח משכר,
המיטה והפוך אומרים שזה לגיטימי לאחר,
בזמן שהשעון המעורר יוצא מכליו,
כשנגמרים ימי הקיץ ומתחילים לילות הסתיו.

התנורים משתדלים לפזר את החום,
היום הולך ומתקצר מיום ליום,
הזרעים נשתלים בתוך האדמה,
ושום דבר לא נעים כמו מקלחת חמה.
הקרמבו מחליף את הארטיקים השונים,
בים כבר אין מוכרים וגם אין קונים,
הוא שוב נשאר לבד עם גליו,
כשנגמרים ימי הקיץ ומתחילים לילות הסתיו.

במכולות מוכרים מוצרים כמו קפה בפחית,
החגים נחגגים בארוחה משפחתית,
אנשים ממהרים להתחלק לזוגות,
וחתולים מתייבשים בחדרי מדרגות.
הרעש וההמולה נחלשים לאיטם,
פרחים גוססים יוצרים חיים חדשים במותם,
ונגיף השפעת שוב נותן אותותיו,
כשנגמרים ימי הקיץ ומתחילים לילות הסתיו.